תביעת האישה לחצי מהזכויות במשק שרכש בעלה לפני הנישואים נדחתה

תביעת האישה לחצי מהזכויות במשק שרכש בעלה לפני הנישואים נדחתה. נקבע כי עתירה לחלוקת נכס שאינו רכוש משותף לפי חוק יחסי ממון לא יכולה להתבסס על כך ששמה הופיע על שלט הבית

סגנית נשיא בית המשפט למשפחה באשדוד רותם קודלר עיאש דחתה לאחרונה תביעה של אישה לחצי מהמשק של בעלה במושב בדרום הארץ. בפסק הדין נמתחה ביקורת נוקבת על האישה, שדרשה זכויות במשק שרכש שנים לפני הנישואים ללא ראיות משמעותיות למעט עדות של חבר מושב שנמצא בסכסוך משפטי עם משפחתו של בעלה ושלט שנשא את שמה בבית שבמושב. האישה חויבה בהוצאות משפט גבוהות של 45,000 שקלים בשל התנהלותה הבעייתית בהליך.

בני הזוג נפרדו לפני 5 שנים והחלו לנהל הליכים משפטיים שונים בכללם תביעה שהגישה האישה לקבלת חצי מהזכויות במשק שרכש בעלה 4 שנים לפני הנישואים.

האישה טענה כי בעלה מעולם לא אמר לה שאין לה זכויות במשק ונהפוך הוא – הוא גרם לה לחשוב שהיא הבעלים בכך שרשם אותה כחברת מושב ואף הציב על הבית שבמשק שלט שנושא גם את שמה.

בעלה התנגד להכללת המשק בחלוקת הרכוש תוך שציין שמדובר בנכס חיצוני שרכש בעזרת משפחתו לפני שהכיר את אשתו ורשום על שמו בלבד ברשות מקרקעי ישראל ובסוכנות היהודית. הבעל הדגיש כי מעולם לא הבטיח לאשתו זכויות במשק וטען כי הרישום במושב או הכיתוב על השלט לא מקנים לאשתו זכויות קנייניות בנכס שמעולם לא גרה בו או השקיעה בו דבר.

עוד הוא הוסיף כי אשתו אף הסתירה מבית המשפט שיש לה דירה שעבורה היא מקבלת דמי שכירות של 2,500 שקלים בחודש.

כמו משפט שלמה

סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש קבעה כי התובעת לא הציגה כל ראיה שמעידה על כך שמדובר בנכס משותף או שניתנה לה הבטחה שפיתחה אצלה ציפייה לגיטימית לגבי הנכס.

השופטת הבהירה כי הנישואים כשלעצמם לא הופכים את המשק לנכס משותף, מה גם שההתנהלות של התובעת בשטח מעידה כי הייתה מנותקת לחלוטין מהנעשה בו ולמעשה הוא לא עניין אותה כלל עד לפרוץ הסכסוך.

השופטת הוסיפה ומתחה ביקורת על כך שהעד היחיד שבחרה התובעת להביא מטעמה הוא חבר מושב שנמצא בסכסוך משפטי מורכב עם משפחת הנתבע שעלול להוביל לאובדן המשק והעסק המשפחתי. בדומה למשפט שלמה, קבעה השופטת כי העובדה שהתובעת מוכנה "להקריב את המשק על מזבח הסכסוך הזוגי" מעידה עד כמה היא לא קשורה אליו.

השופטת הדגישה עוד כי חברות במושב או שלט בכניסה לא מקנה זכויות בעלות במשק, בפרט כשבני הזוג מעולם לא גרו בו ולא השקיעו בו כספים משותפים.

עוד ביקורת חריפה נמתחה על הסתרת הדירה, שאמנם רשומה פורמאלית על שם אבי התובעת, אבל מיועדת לה והיא אף מקבלת תמורתה דמי שכירות. השופטת קבעה כי התובעת נוהגת בדו-פרצופיות ובחוסר תום לב כשמצד אחד היא דורשת זכויות במשק של בעלה אבל לא מוכנה לשתף אותו בדירה שלה.

בסיכומו של עניין נקבע כי הנכסים המשותפים היחידים שיחולקו בין בני הזוג הם דירת המגורים שלהם, כספים בחשבון הבנק של הבעל, זכויות הסוציאליות שצברה האישה בעבודה ושווי העסק של הבעל שהוערך ב-786,253 שקלים.

לנוכח התנהלות האישה ותוצאות ההליך היא חויבה לשלם לבעלה הוצאות של 45,000 שקלים

תיקון 116 לחוק התכנון והבניה

משרדינו ייצג לאחרונה לקוחות רבים, אשר התמודדו עם תיקון 116 לחוק התכנון והבניה  לרוב הלקוחות הושגה אורכה משמעותית, לחלק מהלקוחות אף בוטל הקנס.

להלן תמצית עיקרי השינויים הצפויים:

הרחבת סמכויות מפקחים, הרחבת השימוש בצווים מנהליים, להוצאת צו ארעי ע"י יו"ר או מהנדס הועדה אף ללא דו"ח פיקוח וללא התייעצות עם תובע, תוקף הצו הארעי חמישה ימים.

צו מנהלי להפסקת שימוש: מוסמך להוציא יו"ר או מהנדס הועדה כאשר יש יסוד סביר להניח כי מתבצע שימוש אסור כולל סגירת מקום ל-60 ימים לאחר הפרת הצו .

צו הריסה מנהלי: עד חצי שנה מסיום הבניה ובבית מגורים צו הריסה מנהלי ניתן לביצוע רק בחלוף 4 ימים מהמצאתו ו- 7 ימים לגבי עבודה שהסתיימה.

בקשות לביטול צווים מנהליים: ניתן להגישם תוך 15 יום מהמצאת הצו. ארכה לביצוע צו מנהלי תינתן ע"י בית המשפט רק מנימוקים מיוחדים שיירשמו ובלבד שסך תקופות הארכה לא יעלה על 6 חודשים.

צווים שיפוטיים: בתיקון נקבע כי בקשה לצו הפסקת עבודה/איסור שימוש/מניעת פעולות יכול להיות הליך עצמאי ולא רק הליך ביניים. לגבי צו הריסה ללא הרשעה נוספה אפשרות להוצאתו במקרה בו תובע החליט שאין עניין לציבור בניהול הליך פלילי.

אכיפה פלילית: נוספה הגדרה בחוק לשימוש אסור – שימוש במקרקעין הטעון היתר שנעשה ללא היתר או בניגוד לתנאי ההיתר או התכנית וכן שימוש בעבודה אסורה.

סכומי הקנסות: סכומי הקנסות הועלו באופן משמעותי: קנס על עבודה אסורה ושימוש אסור 226,000 ₪ ובנסיבות מחמירות 452,000 ש"ח קנס על אי קיום צו 226,000 ₪ (עונש המאסר עלה משנה לשנתיים) קנס יומי על שימוש אסור 800 ₪ ליום ובשימוש למגורים 700 ₪ ליום, על הפרת צו –  1,400 ש"ח ליום.  על תאגיד ניתן להטיל עד פי 3 מהקנסות

להלן בקצרה העבירות שנקבעו כעבירות מנהליות והקנס הקצוב שנקבע לעבירה: עבירה בנסיבות מחמירות (על שטח דרך, שצ"פ, סביבה חופית, קרקע חקלאית, גן לאומי או שמורת טבע, תשתית לאומית), הסכומים נעים בין 10,000 ש"ח ועד 300,000 ולתאגידים הקנסות הינם פי 3.

שכנים חסרי מעצורים שלוקחים את החוק לידיים ומנסים להשתלט על קרקע לקוחותיי

חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "החוק") קובע כי הטרדה מאיימת יכולה לבוא לידי ביטוי באחד מהמעשים הבאים: בילוש, מארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו של אדם, או פגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת, באיומים על פגיעה בו, ביצירת קשר עמו בעל-פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, פגיעה ברכושו, בשמו הטוב, בחופש התנועה שלו וכיו"ב.
סעיף 2 לחוק מגדיר את המונח הטרדה מאיימת באופן הבא: "הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".
החוק מאפשר לנפגע לפנות לביהמ"ש ולהוציא צו האוסר על האדם המטריד:
להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום.
לאיים על הנפגע.
לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת.
ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר (כמו למשל טלפון).
להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות.
לשאת או להחזיק נשק, כולל נשק שניתן לו מטעם רשות בטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה.

אם אתם מרגישים שאתם מוטרדים או מאוימים על ידי אדם ואתם סבורים שיש מקום להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת כנגדו, צרו קשר עם משרדנו על מנת לקבל ייעוץ וליווי משפטי מקצועי, מהימן ומלא ניסיון.

חשוב לציין כי במידה והבקשה לא תוגש כראוי ובית משפט ידחה את הבקשה בהיותה טורדנית וקנטרנית הרי  שבהתאם לסמכותו על פי סעיף 9 לחוק מוסמך הוא להטיל הוצאות לטובת אוצר המדינה ולטובת הצד שנפגע מהוצאת הצו ואף לתת פיצוי נאות למי שנפגע כתוצאה מהגשת הבקשה.

משרדנו מטפל בלקוח בסוגיית מקרקעין, בסוגיה זו מדובר בחזקה בקרקע למעלה מ 70 שנה, מצאתי את עצמי מתמודד עם תופעה מטרידה והמאיימת של שכנים חסרי מעצורים שלוקחים את החוק לידיים ומנסים להשתלט על קרקע לקוחותיי.

השכנים הגישו בקשה מבית המשפט לקבל צו הרחקה במעמד צד אחד כנגד לקוחותיי.
בפועל, לא רק שלא קיבלו אלה הייתה הצלחה כפולה, הצלחנו להפוך את הקערה על פיה ולמעשה מי שקיבל הרחקה הם לא אחרים מאשר השכנים המטרידים, לא די בכך אף בוטל הצו שניתן במעמד צד אחד.
התופעה של הטרדה יכולה להגיע למצב עניינים ששיגרת חייהם של המוטרדים בלתי נסבלת.

לפניכם תופעות שונות המהוות עבירה על החוק, אשר בגינם ניתן להוביל פתיחת חקירה פלילית כנגד שכן ולהטלת צו הרחקה:
שכן שנקט באלימות פיזית כלפי שכנו
שכן שנקט כנגד שכנו באלימות מילולית
שכן שמאיים לפגוע ברכוש
שכן שחודר לפרטיות שכנו באמצעות הצצה או באמצעות מצלמות אבטחה
שכן שבולש ועוקב אחרי שכנו
שכן שמרעיש באופן מכוון ומטריד את מנוחת שכנו

פנו למשרדינו לקבלת יעוץ משפטי, לשם הבנת המקרה ומציאת דרך להתמודדות עם התופעה.

מצורף החלטת בית המשפט לעיונכם. פרוטוקול הטרדה מאיימת

להלן עיקרי ההחלטות שהתקבלו במועצת מקרקעי ישראל בראשותו של שר האוצר, בישיבתה בתאריך 24.12.2018

*ההחלטות תיכנסנה לתוקף רק לאחר חתימתן כדין על ידי השר.

מינוי ועדה ציבורית לבחינת מדיניות חלופות הכנסה למשק המשפחתי במושב

המועצה אישרה הקמת ועדה ציבורית שתבחן אפשרות החלת הנחות אזורי עדיפות לאומית על תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים ואפשרות השכרת יחידות מגורים בחלקת המגורים. הועדה תגיש את המלצותיה ליו"ר המועצה.

המגזר החקלאי

המועצה אישרה: מבצע בן שנתיים להסדרת שימושים חורגים בחלקת המגורים בנחלה במושב

תופעת השימושים שאינם מוסדרים בחלקות א' במושבים היא רחבת היקף וישנה חשיבות רבה להסדרת השימושים בקרקע. בכדי להקל ולתמרץ את הסדרת השימושים הוחלט לאפשר מבצע של שנתיים להסדרת שימושי התעסוקה הלא חקלאית בהתאם להחלטות המועצה, בהפחתה של תשלום דמי השימוש בגין תקופת השימוש הלא חוקי שנעשה בעבר. המועצה החליטה שתשלום דמי השימוש עבור תקופת השימוש בעבר לא יעלה על עד 4 שנים אחורנית, גם אם בפועל היה שימוש ממושך יותר. בנוסף, יופחתו דמי השימוש למבני קיט לגביהם חלות הנחות אזורי עדיפות לאומית, בהתאם לנהוג במגזר העירוני. ההחלטה תחול בנחלות בהן בעל הזכויות הנו מעל גיל פנסיה בהתייחס לשימושים שניתן להסדירם בהתאם לכללי החלטת המועצה.

המועצה אישרה: הארכת תוקף ושינויים להסדר הביניים בקיבוצים

המועצה החליטה להאריך את תוקפו של הסדר הביניים המאפשר חתימה על היתר בניה בחלקת המגורים בקיבוצים מתחדשים אשר החליטו על שיוך, קודם להשלמת עסקת השיוך, עד ל- 31.12.21. כן נקבעו הקלות נוספות לחברי קיבוץ חדשים אשר נדרשים לתשלום מלא עקב התנהלות שאינה תלויה בהם. הארכת תוקפו של הסדר הביניים האמור, הסדר העומד בניגוד למדיניות הנהוגה ברשות, הינה פרי יוזמה של רמ"י, אשר נועדה לוודא כי אין אף חבר קיבוץ המעוניין לבנות את ביתו ואינו יכול לעשות כן באופן מיידי ובתנאים סבירים, וזאת ללא קשר להליכי השיוך השונים, המתנהלים על ידי הקיבוץ מול רמ"י, ואורכים זמן לאור מורכבותם והיקפם.

המועצה אישרה: יישום המלצות דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת ייעול השימוש בקרקע חקלאית  

בחודש מאי האחרון פורסמו מסקנות הצוות אשר כללו המלצות לקביעת מדיניות חדשה לפיה תוקצה קרקע בהסכם לעיבוד יעיל לתקופה של 21 שנים ונקבעו העקרונות לזכאות ולתנאי ההסכם. בישיבתה הנוכחית החליטה המועצה לאפשר ולהסדיר את יישום המלצות הדוח. ההחלטה שהתקבלה מסדירה את הקצאת הקרקע החקלאית שלא בתנאי נחלה ומאגדת את כלל החלטות המועצה בעניין. בנוסף, במסגרת המלצות הצוות נקבע כי תערך בחינה גם לגבי הליך הקצאת קרקע      חקלאית לטווח קצר, תוך שימת דגש על מתן הזדמנויות למעבדים חדשים לקבלת קרקע לעיבוד וניתנה התייחסות גם לכך.

המועצה אישרה: תתאפשר החלפת שטחי עיבוד בין משבצות ישובים חקלאיים סמוכים לצורך הקמת מיזמים משותפים לאנרגיה

מתחדשת – סולארית

נוכח הצורך הגובר לעמוד ביעדי הממשלה לאנרגיה חלופית, והעיכוב בתכנון על קרקעות שאינן קרקעות משבצת, החליטה מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה הנוכחית לאפשר הקמת מיזמים משותפים בהחלפת שטחי עיבוד בין משבצות ישובים סמוכים באותו אזור.

המיזמים המשותפים יוכלו להגיע עד להיקף של 1050 דונם. האפשרות תינתן לישובים באזורי עדיפות לאומית בלבד הסמוכים גאוגרפית זה לזה ובהתאם להמלצת משרד החקלאות ביחס לחילופי קרקע. הוראת השעה תחול על תוכניות שיופקדו עד ליום 30.6.2020 ותתאפשר עד לסך כולל של מספר דונמים שיוסכם בין רשות החשמל, משרד האנרגיה משרד החקלאות ופיתוח הכפר ורשות מקרקעי ישראל לפי עקרון "כל הקודם זוכה".