תביעת האישה לחצי מהזכויות במשק שרכש בעלה לפני הנישואים נדחתה

תביעת האישה לחצי מהזכויות במשק שרכש בעלה לפני הנישואים נדחתה. נקבע כי עתירה לחלוקת נכס שאינו רכוש משותף לפי חוק יחסי ממון לא יכולה להתבסס על כך ששמה הופיע על שלט הבית

סגנית נשיא בית המשפט למשפחה באשדוד רותם קודלר עיאש דחתה לאחרונה תביעה של אישה לחצי מהמשק של בעלה במושב בדרום הארץ. בפסק הדין נמתחה ביקורת נוקבת על האישה, שדרשה זכויות במשק שרכש שנים לפני הנישואים ללא ראיות משמעותיות למעט עדות של חבר מושב שנמצא בסכסוך משפטי עם משפחתו של בעלה ושלט שנשא את שמה בבית שבמושב. האישה חויבה בהוצאות משפט גבוהות של 45,000 שקלים בשל התנהלותה הבעייתית בהליך.

בני הזוג נפרדו לפני 5 שנים והחלו לנהל הליכים משפטיים שונים בכללם תביעה שהגישה האישה לקבלת חצי מהזכויות במשק שרכש בעלה 4 שנים לפני הנישואים.

האישה טענה כי בעלה מעולם לא אמר לה שאין לה זכויות במשק ונהפוך הוא – הוא גרם לה לחשוב שהיא הבעלים בכך שרשם אותה כחברת מושב ואף הציב על הבית שבמשק שלט שנושא גם את שמה.

בעלה התנגד להכללת המשק בחלוקת הרכוש תוך שציין שמדובר בנכס חיצוני שרכש בעזרת משפחתו לפני שהכיר את אשתו ורשום על שמו בלבד ברשות מקרקעי ישראל ובסוכנות היהודית. הבעל הדגיש כי מעולם לא הבטיח לאשתו זכויות במשק וטען כי הרישום במושב או הכיתוב על השלט לא מקנים לאשתו זכויות קנייניות בנכס שמעולם לא גרה בו או השקיעה בו דבר.

עוד הוא הוסיף כי אשתו אף הסתירה מבית המשפט שיש לה דירה שעבורה היא מקבלת דמי שכירות של 2,500 שקלים בחודש.

כמו משפט שלמה

סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש קבעה כי התובעת לא הציגה כל ראיה שמעידה על כך שמדובר בנכס משותף או שניתנה לה הבטחה שפיתחה אצלה ציפייה לגיטימית לגבי הנכס.

השופטת הבהירה כי הנישואים כשלעצמם לא הופכים את המשק לנכס משותף, מה גם שההתנהלות של התובעת בשטח מעידה כי הייתה מנותקת לחלוטין מהנעשה בו ולמעשה הוא לא עניין אותה כלל עד לפרוץ הסכסוך.

השופטת הוסיפה ומתחה ביקורת על כך שהעד היחיד שבחרה התובעת להביא מטעמה הוא חבר מושב שנמצא בסכסוך משפטי מורכב עם משפחת הנתבע שעלול להוביל לאובדן המשק והעסק המשפחתי. בדומה למשפט שלמה, קבעה השופטת כי העובדה שהתובעת מוכנה "להקריב את המשק על מזבח הסכסוך הזוגי" מעידה עד כמה היא לא קשורה אליו.

השופטת הדגישה עוד כי חברות במושב או שלט בכניסה לא מקנה זכויות בעלות במשק, בפרט כשבני הזוג מעולם לא גרו בו ולא השקיעו בו כספים משותפים.

עוד ביקורת חריפה נמתחה על הסתרת הדירה, שאמנם רשומה פורמאלית על שם אבי התובעת, אבל מיועדת לה והיא אף מקבלת תמורתה דמי שכירות. השופטת קבעה כי התובעת נוהגת בדו-פרצופיות ובחוסר תום לב כשמצד אחד היא דורשת זכויות במשק של בעלה אבל לא מוכנה לשתף אותו בדירה שלה.

בסיכומו של עניין נקבע כי הנכסים המשותפים היחידים שיחולקו בין בני הזוג הם דירת המגורים שלהם, כספים בחשבון הבנק של הבעל, זכויות הסוציאליות שצברה האישה בעבודה ושווי העסק של הבעל שהוערך ב-786,253 שקלים.

לנוכח התנהלות האישה ותוצאות ההליך היא חויבה לשלם לבעלה הוצאות של 45,000 שקלים

תיקון 116 לחוק התכנון והבניה

משרדינו ייצג לאחרונה לקוחות רבים, אשר התמודדו עם תיקון 116 לחוק התכנון והבניה  לרוב הלקוחות הושגה אורכה משמעותית, לחלק מהלקוחות אף בוטל הקנס.

להלן תמצית עיקרי השינויים הצפויים:

הרחבת סמכויות מפקחים, הרחבת השימוש בצווים מנהליים, להוצאת צו ארעי ע"י יו"ר או מהנדס הועדה אף ללא דו"ח פיקוח וללא התייעצות עם תובע, תוקף הצו הארעי חמישה ימים.

צו מנהלי להפסקת שימוש: מוסמך להוציא יו"ר או מהנדס הועדה כאשר יש יסוד סביר להניח כי מתבצע שימוש אסור כולל סגירת מקום ל-60 ימים לאחר הפרת הצו .

צו הריסה מנהלי: עד חצי שנה מסיום הבניה ובבית מגורים צו הריסה מנהלי ניתן לביצוע רק בחלוף 4 ימים מהמצאתו ו- 7 ימים לגבי עבודה שהסתיימה.

בקשות לביטול צווים מנהליים: ניתן להגישם תוך 15 יום מהמצאת הצו. ארכה לביצוע צו מנהלי תינתן ע"י בית המשפט רק מנימוקים מיוחדים שיירשמו ובלבד שסך תקופות הארכה לא יעלה על 6 חודשים.

צווים שיפוטיים: בתיקון נקבע כי בקשה לצו הפסקת עבודה/איסור שימוש/מניעת פעולות יכול להיות הליך עצמאי ולא רק הליך ביניים. לגבי צו הריסה ללא הרשעה נוספה אפשרות להוצאתו במקרה בו תובע החליט שאין עניין לציבור בניהול הליך פלילי.

אכיפה פלילית: נוספה הגדרה בחוק לשימוש אסור – שימוש במקרקעין הטעון היתר שנעשה ללא היתר או בניגוד לתנאי ההיתר או התכנית וכן שימוש בעבודה אסורה.

סכומי הקנסות: סכומי הקנסות הועלו באופן משמעותי: קנס על עבודה אסורה ושימוש אסור 226,000 ₪ ובנסיבות מחמירות 452,000 ש"ח קנס על אי קיום צו 226,000 ₪ (עונש המאסר עלה משנה לשנתיים) קנס יומי על שימוש אסור 800 ₪ ליום ובשימוש למגורים 700 ₪ ליום, על הפרת צו –  1,400 ש"ח ליום.  על תאגיד ניתן להטיל עד פי 3 מהקנסות

להלן בקצרה העבירות שנקבעו כעבירות מנהליות והקנס הקצוב שנקבע לעבירה: עבירה בנסיבות מחמירות (על שטח דרך, שצ"פ, סביבה חופית, קרקע חקלאית, גן לאומי או שמורת טבע, תשתית לאומית), הסכומים נעים בין 10,000 ש"ח ועד 300,000 ולתאגידים הקנסות הינם פי 3.