צוואה היא הצהרה בכתב, המהווה מסמך משפטי, ומסדירה את חלוקת הרכוש של אדם לאחר מותו. צוואה היא הדרך הבטוחה ביותר לדאוג לחלוקת העיזבון על-פי רצונו של הנפטר.

החוק הישראלי מכיר בכמה סוגי צוואות:

  • צוואה בכתב יד: כתובה כולה בידי המצווה וחתומה בחתימתו ובכתב ידו. על-פי סעיף 19 לחוק הירושה, על צוואה בכתב יד לשאת את תאריך עריכתה, אף הוא בכתב ידו של המצווה.
  • צוואה בפני עדים: נעשית בכתב, נושאת תאריך ונחתמת בידי המצווה בנוכחות שני עדים. על-פי סעיף 20 לחוק הירושה, המצווה חייב להצהיר בפני העדים כי זו צוואתו, ובאותו מעמד חותמים גם העדים על הצוואה, כדי לאשר שהיו עדים לעריכתה בידי המצווה. הצוואה יכולה להיות כתובה בכתב יד או מודפסת, אך החתימות חייבות להיות בכתב ידם של המצווה והעדים, ולהיחתם במועד עריכת הצוואה ולא במועד מאוחר יותר. מומלץ כי לפחות אחד העדים יהיה עורך דין המתמחה בעריכת צוואות, כדי למנוע מהמצווה טעויות שעלולות להביא לפסילת הצוואה לאחר מותו
  • צוואה בפני רשות: על-פי סעיף 22 לחוק הירושה, צוואה בפני רשות היא צוואה הנאמרת בעל פה או מוגשת בכתב בפני שופט, רשם לענייני ירושה, חבר בית דין דתי או נוטריון. אם הצוואה נאמרת בעל פה היא מוקראת למצווה בידי הרשות, ובסופה יבואו הצהרה, חתימת הרשות ואישור הרשות על מועד עריכת הצוואה וכי הצוואה נערכה בידי המצווה.
  • צוואה בעל פה:ידועה גם בשם צוואת "שכיב מרע". על-פי סעיף 23 לחוק הירושה אפשרות זו קיימת רק במקרה שהמצווה נמצא על סף מוות, או רואה עצמו במצב כזה. צוואה בעל פה צריכה להיעשות בפני שני עדים המבינים את שפת המצווה, ועליהם לרשום אותה בזיכרון דברים הכולל את תוכן הציווי, התאריך והנסיבות שהביאו לעריכתה. לאחר מכן יש להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה. צוואה בעל פה בטלה לאחר חודש, אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את עריכתה והמצווה עודנו בין החיים.

החוק אינו מגדיר הוראות ספציפיות לאופן עריכת הצוואה. הצוואה יכולה להתייחס לכל רכוש שהיה לאדם בעת מותו, ולכלול הוראות מדויקות ותנאים לביצועה ולחלוקת הרכוש, ומנגד יכולה הצוואה להיות כללית ולפרט רק קווים מנחים כלליים לביצועה. אין הגבלה על מספר הצוואות שיכול אדם להשאיר אחריו, אך הצוואה המאוחרת ביותר התקפה היא זו שתקוים, והיא מבטלת צוואות שקודמות לה. משתמע מכך שהצוואה המאוחרת היא הקובעת בכל מצב.

 כדאי לערוך צוואה במקרים הבאים:

  • ידועים בציבור: מומלץ לערוך צוואה כדי למנוע סכסוך פוטנציאלי לגבי מעמד הידוע בציבור הנותר בחיים.
  • פיצול הירושה: במקרים שבהם המוריש מעוניין להוריש חלקים מוגדרים מעיזבונו לקרוביו, לאנשים שאינם קרוביו או לתאגידים, שלא בהתאם להוראות חוק הירושה.
  • זכויות ברכוש: במקרים שבהם קיים צורך להסדיר זכויות שימוש ברכוש לאחר מותו של המצווה.
  • בני זוג גרושים או פרודים ומשפחות שבראשן הורה עצמאי: חוק הירושה אינו מסדיר את זכויות הירושה במקרים אלה.
  • כאשר המדובר בזוג מבוגר שאין לו ילדים והוא בגיל שככל הנראה לו יהיו לו ילדים.
  • כאשר המדובר בזוג שנשוי נישואים שניים ולכל אחד מבני הזוג יש ילדים משלו.

מי יכול לרשת על-פי צוואה?

  • אדם יכול להוריש את רכושו באמצעות צוואה גם לילדים שייוולדו בתוך 300 ימים מיום פטירתו. אם המוריש מציין זאת בפירוש בצוואתו, הוא רשאי להוריש את רכושו גם לתאגידים, ובמקרה כזה הזוכים בנכסי התאגיד הם אלה אשר זכאים ליהנות מנכסי העיזבון שהתאגיד זכה בהם.
  • מי שהורשע בהליך פלילי במעורבות במותו של המוריש או בניסיון לגרום למותו אינו יכול לרשת אותו, גם אם המוריש הזכיר אותו בצוואתו. גם מי שהורשע בפלילים בהעלמת צוואתו האחרונה של המוריש, בזיוף צוואה, בתביעה לירושה על-פי צוואה מזויפת או בניסיון לעשות את כל אלה, אינו יכול לרשת.

טעויות נפוצות בכתיבת צוואה:

  • כתב יד:צוואות בכתב יד אינן יכולות להיות מודפסות בתוספת חתימה בכתב יד. הצוואה כולה חייבת להיות כתובה בכתב ידו של המצווה בלבד. בכל מקרה אחר הצוואה תיפסל.
  • נוכחות הנהנים: אדם שהמוריש מעוניין לרשום אותו כנהנה בצוואתו אינו יכול להיות נוכח בעת כתיבת הצוואה או לקחת חלק פעיל, במישרין או בעקיפין, בעריכתה.
  • צוואה אפשר לשנות תמיד: גם אם המוריש מציין בפירוש בצוואה כי לא ייערך בה שינוי בעתיד, התנאי נחשב בלתי-חוקי.
  • חוות דעת רפואית: אם עורך הצוואה הוא אדם מבוגר או חולה, רצוי לצרף לצוואה חוות דעת רפואית שקובעת כי הוא כשיר לערוך את הצוואה, כדי למנוע טענות על היעדר כשירות משפטית של המצווה, השפעה לא הוגנת וטענות אחרות העלולות להביא לפסילת הצוואה.
  • תנאים לא סבירים: מותר להתנות את חלוקת הרכוש ליורשים בתנאים, כל עוד הם נחשבים לסבירים וניתנים לביצוע. לדוגמה, אפשר להתנות כי הירושה תעבור לרשות ילדיו של המוריש רק לאחר שיגיעו לגיל מסוים, אך אי-אפשר להתנות את הירושה בכך שיעברו להתגורר במקום מסוים.
  • קטינים: מומלץ למנות אחראי על עיזבון שיורשיו נחשבים קטינים על-פי החוק. קטינים אינם יכולים לכתוב צוואה בעצמם, שכן החוק מכיר רק בצוואתם של בני 18 ומעלה.

תחום ההורשה הוא עולם ומלואו ואינו מצטמצם בהכרח מעיסוק בחוג המשפחה. משרדנו עוסק בכל הצדדים של ענף משפטי זה: תכנון ההורשה, עריכת צוואות (יחידניות והדדיות), התנגדות לצוואות בגין העילות הקבועות בחוק, והגשת בקשות למתן צו קיום צוואה וצו ירושה בהתאם לחוק הירושה.

מכיוון שאין אדם יודע יום פקודתו ומכיוון שלמותו של אדם השלכות כלכליות על יקיריו, הרי שמוטב להיערך מראש לקראת הבאות באמצעות עריכת צוואה מסודרת אשר תכיל את מלוא בקשות המצווה ואת הפתרון לחיכוכים שעלולים להתעורר לאחר מותו.

על צוואה להיות מנוסחת בזהירות רבה ובאופן המקצועי ביותר תוך מתן דגש על רגישות העניין וההשלכות העתידיות הצפויות כתוצאה מהמצוּוה בה. על כן, כדאי להיוועץ בעורך דין המתמצא בתחום והמסוגל לתת מענה ישיר, יעיל ויצירתי במטרה לערוך צוואה כדין תוך הימנעות מספקות ופרשנות עתידית מעוותת, אשר עלולות להטיל צל כבד על כוונות המצווה ועל תקפות צוואתו.

משרדנו נותן שירות משפטי מקיף ומהימן בעריכת צוואה על-פי רצונו של המצווה:

כתיבת ועריכת צוואה רגילה; כתיבת ועריכת צוואה משותפת/הדדית; אישור צוואה בפני נוטריון; טיפול בכל ענייני הירושה הן במסגרת צוואה והן במסגרת חוק הירושה; ייצוג שארים בבתי המשפט; התנגדות לאישור צוואה ו/או לביטולה; העברת נכסי הירושה; הגשת בקשות לבתי המשפט בענייני הצוואה ו/או הירושה ועוד.